במדינת ישראל קיים נכון להיום מספר מצומצם של חברות בעלות רשיון המציעות לסוחרים בשוק ההון מערכת למסחר במכשירים פיננסים מבוססי ניירות ערך, מט”ח וחוזים עתידים, מערכת זו מכונה בשוק ההון זירת סוחר. בעבר היו חברות רבות אשר הציעו מסחר במט”ח ומכיוון שגופים אלו לא היו מפוקחים, לקוחות רבים לא ידעו מול מי הם סוחרים ומה האינטרס של אותה חברה בה הם סוחרים, דבר שהוביל לקוחות רבים להפסדי כסף גדולים. עם הזמן נכנסה הרגולציה וזירות הסוחר הצטמצמו לחברות בודדות אשר הצליחו לעמוד בדרישות הרגולציה וקיבלו רישיון זירת סוחר על ידי הרשות לניירות ערך.

זירת סוחר

זירת סוחר לפי החוק הינה מערכת מסחר ממוחשבת המאפשרת למשקיעים לסחור מול חברות שמפעילות את זירות הסוחר הללו במכשירים פיננסים שונים. באמצעות המערכת, החברה מוכרת ללקוחותיה מחשבונה העצמי את המכשירים הפיננסים או קונה מהם אל החשבון שלה, באופן רציף ושיטתי. בשונה מקניה ורכישה של ניירות ערך באמצעות הבורסה, זירת סוחר זו מערכת שיש בה 2 צדדים לעסקה: החברה שמפעילה את זירת הסוחר והלקוח של החברה, למעשה הלקוח סוחר מול הזירה ולא מול אנשים אחרים.

חובת רשיון זירת סוחר

בחודש אוגוסט 2014 אישרה ועדת הכספים את תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי) המשלימות את תיקון 42 לחוק ניירות ערך. תיקון 42 הכניס את זירות הסוחר תחת פיקוחה של הרשות לניירות ערך ונקבע שלא ינהל אדם זירת סוחר אלא ברישיון מאת הרשות לניירות ערך להפעיל זירת סוחר.בסוף שנת 2016 העניקה הרשות רישיונות ראשונים למספר מצומצם של חברות שעומדות בחוק.

תקנות זירת סוחר קובעות את הכללים לעניין זירת סוחר, את רמת המינוף המקסימלית, טיפול בניגוד עניינים, חובת החברה כלפי הלקוח והכספים שלו, חשבונות נאמנות, דיווחים ללקוחות ועוד.

כיוון שזירות הסוחר כפופות לרגולציה של הרשות לניירות ערך מבצעת הרשות ביקורות עתיות והחברה נדרשת בדיווחים לרשות אודות אירועים שונים ( חלק מדיווחים אלו אף פומביים). הרשות מוסמכת לפתוח בחקירה כאשר מתעורר חשד לביצוע הפרה ובסמכותה להטיל עיצום כספי בגין הפרות מסויימות של החוק

ניגוד עניינים בזירת סוחר 

זירת הסוחר היא תמיד הצד השני לעסקה מול הלקוח, כלומר, רווח של החברה הוא הפסד של הלקוח והפסד של החברה הוא רווח של הלקוח ולכן זירות הסוחר מאופיינות בניגוד עניינים מובנה.

לאור קיומו של ניגוד עניינים זה נדרשת החברה על ידי הרגולטור לפרסם בתקנונה את מאפייני ניגוד העניינים ואת האופן שבו היא פועלת לצמצומו.   

קולמקס ישראל נוקטת במספר אמצעים על מנת לצמצם את ניגוד העניינים תוך מתן שירות ללקוחותיה. מסמך ניגוד עניינים של קולמקס ישראל מפורסם באתר החברה.

כמו כן, תקנות זירות סוחר שנכנסו לתוקף בחודש אוגוסט 2014 אוסרות על זירות הסוחר או מי מטעמן לתת שירותי ייעוץ השקעות, ובכך מצמצמות את ניגוד העניינים המובנה בין זירות המסחר ללקוחות שלהם.

כספי לקוח

בעבר הלא רחוק לפני החלת הרגולציה על זירות סוחר לקוחות רבים סחרו בחברות אשר הפעילו זירת מסחר ללא פיקוח וכאשר חברות אלה ניתקלו בקשיים כלכלים חברות אלה פשטו את הרגל או פשוט סגרו את “העסק” ונעלמו יחד עם כספי הלקוחות ובכך גרמו לכספי הלקוחות “להעלם” ולעוגמת נפש גדולה.

בעקבות זה שחברות רבות “נעלמו” עם כספי הלקוחות החליטה הרשות לניירות ערך לחוקק את תקנה 21 לתקנות זירות סוחר. תקנה 21 מחייבת את החברות שקיבלו רישיון זירת סוחר מטעם הרשות לניירות ערך כי כספי הלקוחות יופקדו בחשבון נאמנות לטובת הלקוח וחשבון הנאמנות ינוהל אצל תאגיד בנקאי. כמו כן על החברות בעלות רשיון זירת סוחר חלה החובה לבצע אחת ליום התאמה בין הכספים במערכת המסחר אל מול חשבון הנאמנות שבו מוקדים כספי הלקוחות. הפקדת כספי הלקוחות בחשבונות נאמנות יחד עם חובת ביצוע התאמה יומית של כספי הלקוחות במערכת המסחר אל מול חשבון הנאמנות מקטינה את החשיפה לכך שחברות בעלות רשיון זירת סוחר ומפוקחות על ידי הרשות לניירות “יעלמו” יחד עם כספי הלקוחות.

לסיכום

כמעט בכל מדינה קיימת מערכת חוקים ותקנות, המיועדת לפקח על פעילותן של זירות המסחר, הפועלות בתחומי אותה מדינה. מערכות חוקים אלה יכולות להיות שונות מאוד בין מדינה למדינה, הן בתחומי הפיקוח והן בעוצמת הפיקוח, אבל כולן מיועדות למטרה אחת: להגן על המשקיעים והכלכלה עצמה. ניתן למנות 2 מטרות מרכזיות שאותן מיועדת למלא הרגולציה על זירות מסחר:

1.לבחון את היכולת הכלכלית והפיננסית של זירת המסחר לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה, גם במצבי קיצון.

2.להגדיר כללי מסחר ומגבלות, שימנעו מסוחרים ומשקיעים לסכן את כספם בצורה חריגה ולא אחראית

פיקוח רגולטורי על הזירה בה אתם סוחרים, הוא אולי הכלי החשוב ביותר שעומד לרשותכם, על מנת לוודא שהכסף שלכם אינו נמצא בסיכון, ושאם תפסידו אותו יהיה זה רק בגלל החלטות המסחר האישיות שלכם.

חזרה למאמרים- בשוק ההון