רגולציה בעולם זירות סוחר

זירת סוחר לפי החוק הינה מערכת מסחר ממוחשבת המאפשרת למשקיעים לסחור מול חברות שמפעילות את זירות הסוחר הללו במכשירים פיננסים שונים. באמצעות המערכת, החברה מוכרת ללקוחותיה מחשבונה העצמי את המכשירים הפיננסים או קונה מהם אל החשבון שלה, באופן רציף ושיטתי. בשונה מקניה ורכישה של ניירות ערך באמצעות הבורסה, זירת סוחר זו מערכת שיש בה 2 צדדים לעסקה: החברה שמפעילה את זירת הסוחר והלקוח של החברה, למעשה הלקוח סוחר מול הזירה ולא מול אנשים אחרים.

בחודש אוגוסט 2014 אישרה ועדת הכספים את תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי) המשלימות את תיקון 42 לחוק ניירות ערך. תיקון 42 הכניס את זירות הסוחר תחת פיקוחה של הרשות לניירות ערך ונקבע שלא ינהל אדם זירת סוחר אלא ברישיון מאת הרשות לניירות ערך להפעיל זירת סוחר.בסוף שנת 2016 העניקה הרשות רישיונות ראשונים למספר מצומצם של חברות שעומדות בחוק.

תקנות זירת סוחר קובעות את הכללים לעניין זירת סוחר, את רמת המינוף המקסימלית, טיפול בניגוד עניינים, חובת החברה כלפי הלקוח והכספים שלו, חשבונות נאמנות, דיווחים ללקוחות ועוד.

כיוון שזירות הסוחר כפופות לרגולציה של הרשות לניירות ערך מבצעת הרשות ביקורות עתיות והחברה נדרשת בדיווחים לרשות אודות אירועים שונים ( חלק מדיווחים אלו אף פומביים). הרשות מוסמכת לפתוח בחקירה כאשר מתעורר חשד לביצוע הפרה ובסמכותה להטיל עיצום כספי בגין הפרות מסויימות של החוק

זירת הסוחר היא תמיד הצד השני לעסקה מול הלקוח, כלומר, רווח של החברה הוא הפסד של הלקוח והפסד של החברה הוא רווח של הלקוח ולכן זירות הסוחר מאופיינות בניגוד עניינים מובנה.

לאור קיומו של ניגוד עניינים זה נדרשת החברה על ידי הרגולטור לפרסם בתקנונה את מאפייני ניגוד העניינים ואת האופן שבו היא פועלת לצמצומו.

קולמקס ישראל נוקטת במספר אמצעים על מנת לצמצם את ניגוד העניינים תוך מתן שירות ללקוחותיה. מסמך ניגוד עניינים של קולמקס ישראל מפורסם באתר החברה.

כמו כן, תקנות זירות סוחר שנכנסו לתוקף בחודש אוגוסט 2014 אוסרות על זירות הסוחר או מי מטעמן לתת שירותי ייעוץ השקעות, ובכך מצמצמות את ניגוד העניינים המובנה בין זירות המסחר ללקוחות שלהם.

בעבר הלא רחוק לפני החלת הרגולציה על זירות סוחר לקוחות רבים סחרו בחברות אשר הפעילו זירת מסחר ללא פיקוח וכאשר חברות אלה ניתקלו בקשיים כלכלים חברות אלה פשטו את הרגל או פשוט סגרו את “העסק” ונעלמו יחד עם כספי הלקוחות ובכך גרמו לכספי הלקוחות “להעלם” ולעוגמת נפש גדולה.

בעקבות זה שחברות רבות “נעלמו” עם כספי הלקוחות החליטה הרשות לניירות ערך לחוקק את תקנה 21 לתקנות זירות סוחר. תקנה 21 מחייבת את החברות שקיבלו רישיון זירת סוחר מטעם הרשות לניירות ערך כי כספי הלקוחות יופקדו בחשבון נאמנות לטובת הלקוח וחשבון הנאמנות ינוהל אצל תאגיד בנקאי. כמו כן על החברות בעלות רשיון זירת סוחר חלה החובה לבצע אחת ליום התאמה בין הכספים במערכת המסחר אל מול חשבון הנאמנות שבו מוקדים כספי הלקוחות. הפקדת כספי הלקוחות בחשבונות נאמנות יחד עם חובת ביצוע התאמה יומית של כספי הלקוחות במערכת המסחר אל מול חשבון הנאמנות מקטינה את החשיפה לכך שחברות בעלות רשיון זירת סוחר ומפוקחות על ידי הרשות לניירות “יעלמו” יחד עם כספי הלקוחות.

בכל המדינות בהן פועלות זירות סוחר מתקיימת רגולציה אשר תפקידה לפקח על פעילותן בתחומי המדינה בה הן פועלות. הרגולציה אומנם שונה בין מדינה למדינה, הן מבחינת חוקים ותקנות והן מבחינת אופן הפיקוח, אולם לכולן מטרה מרכזית חשובה והיא הגנה על כספי המשקיעים הפועלים בזירות הסוחר. פיקוח רגולטורי על זירות סוחר הינו בעל חשיבות רבה אשר מטרותיו המרכזיות הן:
1. בחינת האיתנות הפיננסית של זירת הסוחר על מנת שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הלקוחות המשקיעים את מיטב כספם בזירה.
2. קיומו של מסחר תקין והוגן לכלל הלקוחות בזירת הסוחר.

על מנת לוודא שבזירת הסוחר עימה אתם סוחרים מתנהל מסחר תקין, שקוף והוגן חשוב מאוד לבדוק כי הזירה פועלת תחת רישיון ונתונה תחת פיקוח רגולטורי של רשות ני"ע.