התמורות בשווקי הסחורות והשפעתן על הבורסות בעולם

בניגוד למניות ולשאר ניירות הערך, שוק הסחורות נחשב פחות נגיש ומוכר שלרוב, אינו עושה כותרות באתרי ההשקעות ובמגזינים. בינינו? ניתן בהחלט להבין, שכשהמשקיע הישראלי הממוצע קורא או שומע על תירס או חיטה (או אפילו נפט) כעל אפיק אפשרי להשקעה, הוא מחניק פיהוק קל ומשועמם. כי, כנראה, ככה אנחנו בישראל - זהירים, אבל גם זקוקים לאדרנלין, להתלהבות. אולם, דווקא כיום (ותכף נסביר מדוע), יותר מתמיד, כדאי להכיר את שווקי הסחורות, מכיוון שהם מסוגלים לספק ערך מוסף בימים אלו .

בואו נחדד את הנקודה - תיק השקעות מאוזן דורש התייחסות (לפחות היכרות, גם אם לא למידה לעומק) של כל סוגי הנכסים הפיננסים הזמינים מבחינת השקעות. כך שמובן שהיה כדאי להכיר את המסחר בסחורות גם קודם. אבל, השינויים שהתחוללו ב-2021 - עליית מדד הסחורות בעשרות אחוזים דבר שמיקם אותו עם המדדים המובילים הנאסד"ק וה-SP500), עליית מחירי הנפט ב-54%, הנחושת ב-20% והתירס ב-22%, וכלל הסחורות החקלאיות והאנרגיה בהחלט שם את הסחורות כאלטרנטיבה להשקעה לגיטימית. .

אבל אז, בסוף פברואר - תחילת מרץ 2022, פלשה רוסיה לאוקראינה, והמסחר בסחורות שינה את פניו, ומשווקים רדומים ומדשדשים, קיבלנו צונאמי -
ב-09.03.2021, למשל, התבשרנו כי מחירי נפט מסוג ברנט (שמשמש כבנצ'מארק עולמי) נעו ב-3 ימי מסחר בלבד במחירים שבין 119$ לחבית ל-139$ לחבית - מחירי-שיא ל-14 השנים האחרונות. מחיר הניקל (המשמש כחומר הגלם לייצור פלדת אל-חלד ותעשיית הרכבים החשמליים והסוללות) זינק ועלה ב-200% לרמת 100,000$ לטון, דבר שגרם לעצירתו של המסחר ב-LME – (בורסת המתכות של לונדון) (אירוע שלא קרה כמותו ב-145 שנות קיומה של הבורסה!), זאת, לנוכח העובדה כי רוסיה היא האחראית לאספקת כ-10% מהניקל ברחבי העולם ולכ-25% מהניקל המשמש כחומר גלם בתעשיית הרכב העולמית.

מחירי האלומיניום והברזל זינקו אף הם. שוק התבואות, מצידו, גם הוא עובר טלטלה לא קלה שכמותה לא חווה מאז 2011. אף לפני פרוץ המלחמה, חוו מחירי התבואה עלייה והגיעו לשיאים רב-שנתיים (בשל פגעי מזג האוויר שגרמו לירידה בתפוקת המדינות המייצאות ונגיף הקורונה ). אבל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המהוות שחקניות מרכזיות בעיקר בתחום ייצוא החיטה, הפכה את שוק הסחורות לשדה קרב של ממש - מחיר החיטה זינק בקרוב ל-50% ,הסויה טיפסה ב-31%, ושמן הסויה טיפסו בקרוב ל-20% ו-48%, בהתאמה.

גם חודש אפריל 2022 לא הביא בשורות מוצלחות לכלכלה העולמית, בין אם בשל המלחמה באוקראינה שנכנסה לחודש השליש שלה, ואם בשל התפרצות מחודשת של הקורונה ששיתקה אזורים שלמים בסין והכניסה אותם לסגר. האינפלציה המשיכה להרים ראשה וקרן המטבע העולמית כבר מיתנה את תחזיות הצמיחה האופטימיות שלה, ובמקביל לכך, בארצות הברית, יו"ר הפדרל ריזרב המשיך לרמוז על העלאות אגרסיביות של הריביות בחודש יוני. בגזרת סחורות חקלאיות, מחיר התירס שבר שיא חדש, החיטה נסחרה ברמות-שיא וגם הסויה לא פיגרה מאחור, על רקע איסורה של אינדונזיה הנוגע לייצוא שמן דקלים. פוטין עצר את אספקות הגז לבולגריה ולפולין, ואיים על שאר מדינות אירופה בגורל זהה, אם לא תעברנה את התשלום ברובלים. כתוצאה מכך, הרובל זינק לשיא (קרוב ל-73 רובל לדולר), ומחיר של הגז הטבעי, אף הוא זינק ב-24%.
עכשיו מובן קצת יותר מדוע דיברנו על העיתוי?

קיימים כיום מספר ענפים מובילים בשוק זה, כשענף המוכר ביותר הוא ענף האנרגיה (הכולל סחורות כדוגמת הנפט, הגז והפחם). ענף נוסף הוא ענף המתכות (שתחתיו, מתכות יקרות כמו זהב, כסף ופלטינה, וגם מתכות פשוטות יותר, כגון פלדה, עופרת ונחושת). ענפים נפוצים נוספים בשוק הסחורות הן התבואות השונות (חיטה, סויה, תירס, אורז ועוד), ואף הסחורות הנחשבות ל"רכות" יותר כמו הקפה, הסוכר, וכן הלאה.

מסחר בסחורות, אינו ממוקד במסחר של חומרי הגלם-עצמם, אלא נסמך על חוזים עתידיים על מחיריהן של הסחורות. כלומר, הסוחרים מנסים לחזות האם מחירה של סחורה מסוימת עתיד לעלות או לרדת בטווח הזמן המסוים, ובהתאם, הם קונים או מוכרים אותה, כך שאין חשש, אתם לא עלולים להיתקע בבית עם טון חיטה שאין לכם מה לעשות איתה :).

ניתן להשקיע בסחורות במספר דרכים, את הראשונה בהן (חוזים עתידיים על סחורות) הזכרנו. דרך אפשרית נוספת, תהיה באמצעות המוצרים עוקבי-המדד (קרנות הסל השקעות ערך). להשקעה כגון זו ישנם חסרונות מסוימים שאינם קיימים במסחר חוזים עתידיים.

המסחר בסחורות מספק למשקיעים דרך מעניינת לגוון את תיק ההשקעות שלהם תוך גידור סיכוני ההשקעות האחרות בשוק ההון.
קולמקס ישראל מאפשרת לסוחרים באמצעותה מסחר בחוזים עתידיים במגוון סחורות מובילות. המסחר בכלים שהיא מעמידה לרשות לקוחותיה מאפשר להם יכולת תגובה מהירה לשינויים המתחוללים בשוק ותגובה / מימוש מהיר של הפקודות. בנוסף, דואגת קולמקס לגלגול שוטף ורציף של החוזים, בכדי ליצור רציפות ולהגן על הסוחרים מפני פגיעה שעלולה להיווצר בשל פערים אפשריים של המחירים בין החוזים.